פיצויי פיטורין

כל המידע שלהלן נלקח מאתר משרד הכלכלה

 מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים.

מי שעבד כעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים. "עונה" לעניין זה – 3 חדשים רצופים בשנה שבהם עבד העובד לפחות 60 ימים.

עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד והתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים . קיבל המעביד החדש על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם , יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לעניין זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

רציפות בעבודה

לעניין הזכות לפיצויי פיטורים, ההפסקות המנויות מטה לא יילקחו בחשבון כמפסיקות את הרציפות בעבודה:

1.       שירות צבאי ושירות מילואים

2.       יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן יום האחד במאי  של כל שנה

3.       חופשה שנתית

4.       חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד

5.       חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד

6.       שביתה או השבתה

7.       תאונה או מחלה

8.       ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד

9.       הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד

10.   הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על 6 חודשים (חשוב גם למעבידים שמחזירים עובדים לעבודה לאחר פרק זמן שפחות מ-6 חודשים)

11.   אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום

 

מתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות

פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות העובד לפיצויים.

מעביד שנפטר

עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

עובד שנפטר

נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

"שאירים" לעניין זה – בן/בת זוג של העובד/ת בשעת פטירתו/ה, לרבות הידוע/ה בציבור כבן/בת זוגו והוא/היא גר/ה עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח (כהגדרתו לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי), ובאין בן-זוג או ילדים – ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות 12 חודשים לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

אם פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי , על המעביד להפקיד את הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ופיצויים אלה יינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.

התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי

אם התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

התפטרות של הורה

אם התפטרה עובדת תחשב התפטרותה כפיטורים, שמזכים אותה בפיצויי פיטורים בכל אחד מהמקרים הבאים:

1. אם התפטרה עובדת תוך 9 חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה
2. אם קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעבידה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו
3. אם קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ילד, ובתוך 9 חודשים מיום קבלת הילד התפטרה כדי לטפל בו
4. אם קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד התפטרה כדי לטפל בו, בתנאי שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד

התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות

אם התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד הרווחה והשירותים החברתיים, רואים את זה התפטרותה כמזכה בפיצויי פיטורים, בתנאי שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט תקופה של 60 ימים לפחות

התפטרות לרגל העתקת מגורים

לעניין פיצויי פיטורים יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו בכל אחד מהמקרים הבאים:

1. לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם
2. לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו. "ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים
3. לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח. "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים באזור פיתוח, ונכון לינואר 2012, הם הישובים הבאים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים
4. אם העובד העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן/בת-זוגו המשרת/ת בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם
5. אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לעניין זה שר הביטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות 6 חדשים רצופים
6. אם העובד עתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן/בת-זוגו המשרת/ת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם
7. אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוגו היוצא/ת לתקופה העולה על 6 חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות
8. אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, בתנאי שגר ביישוב 6 חדשים לפחות
9. אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוג העובד/ת בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לעניין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים על-פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות
10. אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוגו העובר/ת למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, בתנאי שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר 6 חודשים לפחות במקום מגוריו החדש
11. אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוגו היוצא/ת לתקופה העולה על 6 חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות
12. אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, בתנאי שגר ביישוב 6 חדשים לפחות
13. אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוג העובד/ת בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לעניין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים על-פי החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות
14. אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן/בת זוגו העובר/ת למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, בתנאי שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר 6 חודשים לפחות במקום מגוריו החדש

אי חידוש חוזה עבודה

אם היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה, לפחות 3 חדשים לפני תום תקופת החוזה.

סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לעניין חוק זה כאילו התפטר.

התפטרות אחרת שדינה כפיטורים

אם התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות כמזכה בפיצויי פיטורים.

עובד עונתי ללא הבטחה לרציפות: התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות 3 עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.

עובד שהתפטר מכיוון שהתגייס לשירות סדיר, התנדב לשרת בשירות לאומי בתנאי ששירת בשירות לאומי 6 חודשים לפחות או הוא החל לשרת בשירות אזרחי בתנאי ששירת בשירות אזרחי 6 חודשים לפחות

עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית. הוראה זו לא תחול אם המעביד הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.

אם התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, רואים את ההתפטרות כמזכה בפיצויי פיטורים (ובמקרה זה מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם)

המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס , יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:

1. הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר 6 חדשים לפחות
2. שירותו נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
3. שירותו נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, בתנאי שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי העניין.

הגנות על העובד המתלונן  

עובד זכאי שלא יפגעו בו בשל הגשת תלונה בתום לב כנגד מעביד בגין הפרת הוראות חוק, כולל הוראות חוקי העבודה. במקרה כזה יכול בית הדין לעבודה לפסוק לטובת העובד פיצויים ואף להחזירו לעבודה אם העובד פוטר לרגל התלונה.

במיוחד אסור למעביד לפגוע בתנאי עבודתו של עובד אשר התלונן על אי תשלום שכר מינימום או על פגיעה בתנאי עבודתו על רקע של הפליה או שהגיש תביעה לתשלום שכר מולן.

שיעור הפיצויים

שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה לעובד במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר) אצל מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה לעובד בשכר (מי שינו עובד במשכורת חודשית) ; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה.

חישוב פיצויי הפיטורים :

ככלל, שיעור פיצויי פיטורים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. השכר שישמש בסיס לפיצויים הוא השכר האחרון של העובד. אם חל שינוי זמני בשכר האחרון של העובד, יחושבו הפיצויים לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור. כמן כן, אם חלה הפחתה בשכרו של העובד, יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה, את שכרו של העובד לפני ההפחתה.

אם עובד משתכר על בסיס שעתי ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב את שכרו לצורך פיצויי פיטורים לפי שכרו הממוצע ב- 12 החודשים שקדמו לפיטורים.

אם עובד עבר מעבודה חלקית לעבודה מלאה או מעבודה מלאה לעבודה חלקית, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.

חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום

על-אף האמור בכל דין, שכר העבודה שיובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים, לא יפחת משיעור שכר המינימום, לפי היקף המשרה.

פיצויים ותגמולים

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר (על כך הרחבה בפרק הבא)

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:

"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר"

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע למעשה שתי חלופות, שמאפשרות לתשלומי מעביד לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, להיות תחליף לחובתו של המעביד לתשלום פיצויי פיטורים לעובד. החלופות:

1. הסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד, שהקובע שהתשלום לפי סעיף 14 פוטר את המעביד לשלם פיצויי פיטורים לעובד
2. בהעדר הסכם קיבוצי – חתמת העובד והמעביד על אישור בנוסח שהוציא שר התמ"ת

חוק פיצויי פיטורים קובע כי, בדרך כלל, פיצויי הפיטורים שמגיעים לעובד הינם בסכום של משכורת אחרונה בכפולת שנות עבודתו. הפרשת כספים לעובד לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יכולה לבוא, בתנאים מסוימים, במקום החישוב ה"רגיל" של מכפלת השכר האחרון במספר שנות העבודה של העובד.

מתך כך, היתרון למעביד בדרך זו הינו בוויתור על הדרישה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בהתאם לשכרו האחרון, ביחס לתקופות העסקה קודמות שבהן שכרו היה נמוך יותר משכרו האחרון, ולפיכך שככל ששכרו של העובד צפוי לגדול עם השנים, עולה הכדאיות להפריש לעובד פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, אך זה הכלל בלבד ויש לחשב זאת באופן פרטני לפני קבלת הכרעה, בשים לב לשיקולים נוספים שמתוארים כאן ובחוק.

מצד שני, היתרון שנמצא בידי העובד טמון בכך שכספי הפיצויים יעברו אליו, כמעט תמיד, גם במקרים של התפטרות, ולא רק פיטורים, והמעסיק מוותר על זכותו לקבל חזרה את כספי הפיצויים, גם אם העובד עזב בנסיבות שהחוק קובע כי אינן מזכות אותו בפיצויים.

על מנת שיחול סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יש לבצע את הפעולות הבאות (במקרים שבהם אין הסכם קיבוצי שמחייב לעשות כן או שקובע דרך אחרת):

1. הסכמה חתומה, מפורשת ובכתב של העובד והמעביד, אליה מצורף האישור הכללי (שנוסחו מובא להלן) שגם הוא חתום על ידי העובד והמעביד במקרים בהם נדרש אישור התמ"ת (הפרשה מיוחדת) יש להעביר את ההסכם למשרד התמ"ת היחידה ליחסי עבודה לאישור.
2. החתימה על האישור הכללי תעשה תוך לא יאוחר מ-3 חודשים ממועד תחילת העברת התשלומים
3. התשלומים צריכים להיות מועברים לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים בשיעורים שקבועים באישור ובדרך שמבטיחה את זכויות העובד לפי האישור הכללי

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

 לחצו כאן על מנת לצפות באישור הכללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים 

תיקון ההנחיות ליישום סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים

‏‏מבוא

הזכות לקבלת פיצויי פיטורין הינה זכות סוציאלית הנתונה לעובד לעת פיטורים. בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963 קבע המחוקק חריג לכלל,על פיו התיר הכללת פיצוי פיטורים בשכר המשולם לעובד, אם שר התמ"ת או מי שהוסמך לכך על ידו, אישר זאת.

בשנים האחרונות התרבו מאוד הפניות לקבלת האישור לכלול את פיצוי הפיטורין בשכר וזאת עד כדי הפיכת השימוש בחריג הקבוע בסעיף 28 לכדי כלל, דבר שלא היה בכוונת המחוקק שקבע את מועד תשלום הפיצויים, לפי התנאים בחוק, בסיום יחסי העבודה.

במצב דברים זה מצאנו צורך לתקן את ההנחיות הקיימות ולהשיב על כנו את המצב לפיו מתן אישור על פי סעיף 28 רק במקרים המיוחדים, בהם אכן יש לאפשר  החריגה.

בנסיבות המתוארות כאן יתוקנו ההנחיות כמובא להלן:

ההנחיות למתן אישורים לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים

 

גובה השכר

 

1.

 במקרה בו גובה השכר המצוין בהסכם עולה על 6 פעמים שכר המינימום במשק והוסדר לגביו הסדר פנסיוני מלא, יינתן האישור לגבי החלק העודף של השכר .

 במקרה בו השכר, שבא בחשבון לחישוב פיצויי הפיטורים מורכב ברכיב קבוע וברכיב משתנה (שכר קבלני, עמלות, אחוז מהרווחים וכד') – האישור יינתן לגבי הרכיב המשתנה ובלבד שהרכיב הקבוע לא יפחת מ-4 פעמים שכר המינימום והוסדר לגביו הסדר פנסיוני מלא.

2.

החל מיום 1.1.10 יינתן אישור במקרה בו גובה השכר המצוין בהסכם עולה על 8 פעמים שכר המינימום במשק וניתן לגביוהסדר פנסיוני מלא. האישור, יינתן לגבי החלק   העודף של השכר.

במקרה בו השכר המצוין בהסכם מורכב : חלקו קבוע וחלקו משתנה (שכר קבלני, עמלות, אחוז מהרווחים וכד') – האישור יינתן לגבי הרכיב המשתנה ובלבד שהרכיב הקבוע לא  יפחת מ-5 פעמים שכר המינימום והוסדר לגביו הסדר פנסיוני מלא.

שכר שעתי

במקרים בהם נקבע שכר שעתי יחושב השכר הקובע בהכפלת שכר שעה ב-186

 תקופה

  

 נקבעה בהסכם תקופת העסקה קצובה, האישור יינתן רק במידה שתקופה זו לא תפחת

  משנה.

מקום ואופן ההגשה

בקשה לאישור הסכם תוגש בצרוף ההסכם המקורי למחוז בו מצוי מקום העבודה, לגביו מוגשת הבקשה.(מחוז תל אביב, מחוז ירושלים והדרום,מחוז חיפה).

מועד ההגשה והארכה

טיפול בבקשה לפי סעיף 28 תטופל אם תוגש תוך 60 יום ממועד כניסת ההסכם לתוקף או ממועד חתימת ההסכם.המוקדם מבין השתים.בקשות המוגשות בתקופה העולה על- 60 יום יטופלו במקרים חריגים באישור הממונה הראשי על יחסי עבודה.

מקרים חריגים

אישורים חריגים שלא בהתאם לאמור בחוזר מדיניות זה, יינתנו בכפוף לנימוקים מיוחדים שירשמו על ידי הממונה הראשי.

             הסכם

הסכם שתנאי מתנאיו מנוגד לחוקי המגן

לא יינתן אישור להסכם הכולל הוראות שבניגוד לחוקי המגן או לתקנת הציבור.

 תחילה

תחילתו של נוהל זה ביום 1.1.09