דמי מחלה

כל המידע שלהלן נלקח מאתר משרד הכלכלה

הגדרות:

"עובד במשכורת": עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר

"עובד בשכר": עובד שאינו עובד במשכורת

"מחלה": אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתוהנובעעל פי ממצאים רפואייםממצב בריאות לקוי;

דמי מחלה משולמים לפי חוק דמי מחלה התשל"ו-1976 

תקופת הזכאות המקסימאלית לדמי מחלה

תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותומעביד או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 יוםבניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

עובד שבחודש מסוים לא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודשיראולעניין תקופתהזכאות המצטברת 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלאואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים – ⅔21 ימיעבודהודמי מחלה יחסיים עבור חלק של חודש עבודה מלא.

הזכות לדמי מחלה

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידובכפיפות לתקופת הזכאות המכסימלית כדלקמן:

שיעור דמי המחלה להם זכאי העובד

בעד היום הראשון

לא יהיה זכאי לדמי מחלה

בעד היום השני

מחצית דמי מחלה

בעד היום השלישי

מחצית דמי מחלה

החל מהיום הרביעי ואילך

תשלום מלא על פי חוק

 

ישנם עובדים שחלים עליהם תקנות או הסכמים קיבוצייםלגביהם תתכן זכאות שונה.

"תקופת מחלהתחושב לפי הוראות אלה:

  1. לגבי עובד במשכורת – תהיה תקופת המחלה כל ימי מחלתולרבות ימי מנוחה שבועית וחגים 
  2. לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה – תהיה תקופת המחלה כל ימימחלתולמעט ימי מנוחה שבועית וחגים 
  3. לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (להלן: "עובד לסירוגין"): תהיהתקופת המחלה כל ימי מחלתולמעט ימי מנוחה שבועית וחגיםכפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבעהשנה של העבודה המלאה ביותר שב-12 החודשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה 
  4. לגבי עובד לסירוגיןשטרם עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חודשים – תהיהתקופת המחלה כל ימי מחלתולמעט ימי מנוחה שבועית וחגיםכפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתובתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין 6 
  5. עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה,תשי"א-1951, יובאו הימים האמורים בחשבון תקופת המחלהולגבי עובד לסירוגין יבוא "90" במקום "ימי העבודהבאותו רבע שנהבפסקה האמורהולגבי עובד לסירוגין בפסקה (4) יבוא "7" במקום "6" שבפסקה האמורה.

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: עובד שלו או לבן זוגו הורה שמלאו לו 65 שנים, זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הוא עובד ושלא נעדר מעבודתו בשל מחלת אותו הורה.

דמי מחלה עקב מחלת ילד: עובד זכאי לזקוף, בשל מחלת ילדו, ימי היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה לו אם : 1. בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה. או 2. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 12 ימים בשנה.

עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, יהיה זכאי לזקוף מימי המחלה הצבורים לו או מימי החופשה המגיעים לו עד 90 ימים ואם בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי ולא ניצל את זכאותו לפי אותו סעיף או העובד הוא הורה יחיד או לעובד ההחזקה הבלעדית בילד – רשאי העובד לזקוף ימים כאמור עד 110 ימים (תקף מיולי 2009).

תיקון מס' 3 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976: התיקון קובע איסור פיטורים של עובד במהלך שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך התקופה הזכאות הצבורה לו ועד לתקרת הצבירה על פי חוק. החובה היא חובה אזרחית והיא לא תחול כשהמעביד הודיע לעובד על כוונתו לפטרו ערב היעדרו בשל מחלה, מקום העבודה של העובד פסק מלפעול, המעביד פשט רגל או ניתן כלפיו צו פירוק. תקף מיולי 2009

תיקון לחוק דמי למחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998: ניתנה אפשרות לעובד לזקוף מימי המחלה הצבורים לעובד או מימי החופשה המגיעים לו עד 60 ימים  בשל מחלת ממארת של בן זוג. תקף מיולי 2009

היעדרות עקב הריון או לידה של בת הזוג: עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה, בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

 

 

 

גובה דמי מחלה

דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.

לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופתזכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעתליום עבודה שהפיק בשלשת החודשים שקדמו למחלתו.

רכיבי השכר לעניין דמי מחלה

רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי המחלה:

  1. שכר יסוד 
  2. תוספת ותק 
  3. תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות 
  4. תוספת משפחה 
  5. תוספת מחלקתית או מקצועית

 

לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים לעיל או לפי חלק מהםיובא בחשבון לעניין הרכיבים שיובאובחשבון השכר שכרו המשתלם לו בעד יום עבודתו הרגילה בצירוף כל תוספת מהתוספות האמורות לעילשהשתלמה לו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.